התייאשת מלמצוא את הדרך שלך לרדת במשקל?

אני ממש מבינה, לקח זמן להבין מה נכון עבורי, היה הרבה ניסיון וטעיה, היו הרבה דיאטות שהתחילו כבר בגיל 16 אם זו הדיאטת כרוב ואם זו הדיאטת 28 יום שהייתה פופולרית באותה תקופה (סטייל ה 17 ימים של היום) אך אני הצלחתי לעשות רק 21 יום עוד חווית כישלון בדרך

אח"כ אצל דיאטנית אחת בקופה שאני לא ממש זוכרת מה היה, רק זוכרת שלא חזרתי ואז אחרת פרטית, שאמרה לי בכל יום לאכול חצי מנת פלאפל שזה נחמד והכל, אבל זה לא ה-דבר מבחינתי ובכלל לא היה לי נגיש ודיאטנית אחרת פרטית שהייתה מקסימה אך לא הצלחתי לספר לה על העוגה שאכלתי בכל יום

איך זה קרה בסופו של דבר?

תהליך, נכון, זה לא קל להתחיל תהליך המילה הזו מרגישה אולי קצת ארוכה ואולי מעייפת היא כן דורשת לא אגיד שלא אך כשעושים אותה בדרך שמתאימה לנו, היא גם נעימה באמת נעימה

איך עשיתי את זה?

בשלב הראשון, קיבלתי את עצמי, שזה הגוף שלי זה מה שיש לאט לאט, חייתי איתו בהשלמה התחלתי יותר ויותר להקשיב לגוף להקדיש תשומת לב לאכילה ולהיות בבחירה

שמתי לב איזה התנהלות מיטיבה איתי ואותה אימצתי בדקתי מה באמת מתאים לי והבנתי שאם יגידו לי "אל תאכלי מתוק" זה לא יעבוד בשבילי ובדקתי מה כן והיום יש ימים בלי מתוק, משהו שלא חשבתי שיכול להיות אצלי כמו שהכרתי את עצמי

אבל, כמו שקורה לכולם לפעמים, גם לי "בורח"

לפעמים אני "שוכחת" לפעמים אני אומרת לעצמי: "יהיה בסדר, אני לא אהיה רעבה, לא צריך להתארגן" ולפעמים משהו אחר לפעמים אוכלת יותר, עד שהבטן כואבת או שיש בחילה, כי פשוט טעים לי

אך עצם הידיעה מה מיטיב איתי, שלמדתי שיש לי בחירה שאני יודעת שאני יכולה אחרת שאני מאמינה בעצמי שראיתי איפה אני שולטת ובמקומות שלא, הבנתי שאולי אני לא רוצה לשלוט או יותר נכון, אני רוצה לבחור אחרת לבחור לאמר לעצמי כן עוזרת לי לשמור על עצמי יותר בקלות לחזור להרגלים שמיטיבים איתי וגם אני שמה לב, שעם הזמן, גם המקומות האלה של ה"שכחתי" או "יהיה בסדר" מתמעטים, כי אני צוברת עוד חוויות שמחזירות אליי חזרה מה הדרך שבאמת טובה עבורי ואני מעדיפה לבחור ללכת בה.

רוצה תהליך כזה גם בשבילך? אני פה ❤️